איך זה התחיל …עם משה בן ישי
שמי משה בן ישי והייתי די ג'יי משנת 1980 ועד 2006. כל הכניסה שלי לענף הזה, שהיה סוג של מפעל חיים, החל מבדיחה שגבלה במעשה קונדס ודאחקה בין חברים. הייתי נשוי צעיר ועבדתי בעבודה נוספת כטכנאי מערכות סטיראו בחנות גדולה בלוד. זו הייתה בדיוק התקופה הלוהטת של סרטי טרבולטה והבי ג'ייז ועולם המוסיקה נפתח לרווחה לעידן הדיסקו. יום בהיר אחד, נכנסה לחנות "גיט אין" אישה ממוצא הודי ושאלה בעברית עילגת את בעל החנות- האם הוא מכיר משהו שיכול לנגן לה מוזיקה בחתונה שתיערך בבית כנסת בעיר ? …בעל החנות ,שהיה חבר קרוב, ידע להתבדח מכל דבר ואמר לה באנגלית עילגת שיש משהו בגלריה שיעזור לה. הוא התכוון אלי ואני הייתי בכלל טכנאי השירות של אותה חנות. האישה עלתה לגלריה ואמרה לי שבעל החנות הפנה אותה אלי כדי אנגן לה שירים בחתונה. בשניות הראשונות הייתי קצת בהלם אבל, מיד התעשטתי  כי עולם המוזיקה מלווה אותי עוד משחר נעוריי. עוד מהיותי בן 15  הייתי היחידי עם מערכת הסטראו הראשונה בשכונה. אז כבר היו לי כמה עשרות תקליטים ואותי היו מזמינים למסיבות של יום שישי כדי שאהיה הדי ג'יי. לילות משי בלבן, גיט רדי, פינק פלויד, בלק סאבת, יוריאה היפ, אבל, חתונה ? זה לא היה מקובל אז. מי בכלל היה מזמין תקליטן לחתונה ? התזמורות הן הן שכיכבו בהרכבן העצום והמפואר באירועים המשפחתיים. הסכמתי. להצעה של האישה ההודית. היא לא ידעה שאין לי ניסיון בגרוש בכל מה שקשור בנוהל חתונה…
מאותו רגע הייתי בלחץ. איך ומה צריך ?..איך אשיג את כל השירים שהיא בקשה ובמיוחד בהודית ?…מי מבין בכלל בשירים הודים? זה היה אתגר מכונן. מיד נכנסתי לכוננות חתונה והתחלתי לתור את הארץ ולקנות קסטות בהודית ולנסות לעקוב אחר הרשימה. תקליטים ומוזיקה של אותם ימים לקחתי מהחנות שבה עבדתי. מאותה חנות לקחתי שני פטיפונים, זוג רמקולים של "פירלס" מיקרופון שקלט שדורי רדיו ברקע.. ושני מגברי "דקדה" ועם זה הגעתי לחתונה ההודית. איש לא ידע שאני טירון בתחום. רקמתי תכנית וניגנתי את השירים היו לי רעשים רצח מהמיקרופון שקלט רדיו תוך כדי חופה.. אבל אף אחד לא כעס ..  והכל היסטוריה. המחמאות שהרימו לי באותו ערב לא היו מובנות מאליהן ומאותו ערב מוצלח, שמח ומלחיץ הזמינו אותי לעוד שלושה אירועים של אותה משפחה. ומשם זה רק הלך והתפתח והפך, כמו שציינתי קודם, למפעל חיי. כך זה התחיל עד ליום שהחלטתי לתלות את המיקרופון. מאותה חתונה ועד ליום שסגרתי את הבאסטה הצטברו לי מאות סיפורים וחוויות שאת חלקן אתם יכולים לקורא בבלוג שלי.