ייעוץ עסקי

תחום התקליטנים קיבל ממדים עסקיים מהגדולים בענף השירותים. למעלה מ- 10,000 תקליטנים קיימים בארץ בכל מיני תצורות ולכל סוגי קהלי היעד. אם בשנה מתקיימים בישראל כ- 150,000 אירועים, כשברובם נדרשת נוכחות של תקליטן. אומדן זה אינו כולל די ג'ייס שעובדים דרך קבע במועדונים וברים. חישוב פשוט מביא אותנו לתוצאה מדהימה: אם נחשב את המחיר הממוצע, לשכר התקליטן לאירוע,לפי 2500 ש"ח נקבל משהו כמו מספר אסטרונומי . 375 מיליון ש"ח בשנה וזה כאמור לא כולל את כל התקליטנים בברים ובמועדונים ולא כולל שירותים היקפיים. תודו, עסק ענק בכל קנה מידה.
רוב רובם של העוסקים במלאכה הם כאלה שיש להם זיקה למוזיקה והמוזיקה היא חלק אינטגראלי מהוויית חייהם. לא כולם לקחו בחשבון כשניתבו את עצמם לעבר עולם שיש לו חוקים נוקשים ותנאי עבודה שלא תמיד מוכתרים כאנושיים. למרות האמור לעיל, קיימים גם כאלה שהגיעו לענף מתוך שאיפות עסקיות נטו בדמות חברות הפקה שאחת מהם קרסה לא מכבר, וכל הזיקות שלהם נמדדות מול חשבון הבנק בלבד. כך, במציאות השוטפת לא נמצא שם הרבה אנשים שחושבים אמוציונאליים ואו כאלה "שמתחברים " לאירוע של הלקוח באופן אישי אלא יותר לכיס לכיסו נטו.

למרות קיומם של בתי ספר פרטיים להכשרת תקליטנים, שהסתבר, שיש לזה דרישה מטורפת בקרב צעירים רבים. עובדה זו לא הופך את הבוגרים לבלעדיים בשוק ההיצע. לצערנו הרב, הענף הזה הוא מסוג המקצועות שאינם מוכרים ברשימת המקצועות שזכאים למשהו, ברשימת המקצועות של משרד העבודה והרווחה. זהו ענף פרוץ ולא מוסדר ואינו בר רישוי כך, שאין פלא שלתחום הזה נשאבים חומרים אנושיים לא מתאימים. בעבר, רק כדי לקבל פרופורציה, בעידן בו התזמורות התפרקו מנכסיהם, רבים מהם עברו הסבה מקצועית והפכו לתקליטנים, כמו גם, מאות נושאי כלים ועוזרים של תקליטנים קפצו על העגלה ולקינוח, מאות אחרים זלגו מהמועדונים והברים לעבר חברות שהעסיקו תקליטנים כדי לספק את ההיצע דבר, שהציף את הענף באופן שהשקה מאוד על חברות רבות להציג מאזנים רווחיים ואחרים נאלצו לפרק את העסק כשכבר לא היא כידאי כלכלית. זו הייתה אחת מיריות לרגל בענף התקליטנים של אותם ימים.

כדי להפוך לתקליטן אתה לא צריך כל תעודה מקצועית. אין לה שום חשיבות. כל מי שיש ברשותו אמצעים כלכליים יכול לרכוש לעצמו ציוד טוב במחיר מציאה ואו להשיג "ביד שתיים" ולהוריד מהיוטיוב חומרים ואפשר להתחיל. לרוב מתחילים בתוך המשפחה, שכונה, בריתות, בתי ספר, ימי הולדת ..ועם הזמן אולי להצטרף לאחת מחברות התקליטנים. כל אחד שואף לעשות קופה מהירה כי – תוחלת החיים של המקצוע הזה היא תוחלת קצרת מועד. תקליטן בן חמישים הופך ללא רלבנטי שלא כמו במדינות אחרות בעולם.

המכשירים והטכנולוגיה צמצמו את הצורך במיומנות כל שהיא ביצירת מיקסים. הכלים של היום יודעים לעשות כמעט הכל אוטומטי ובלי ניסיון קודם. להוסיף על כך שאין  הוצאות התחלתיות על ארגון ספריית מוזיקה כי- יש לו הכל ברשת, אז הנה לכם המתכונת לנהירה לעבר חלום ההתעשרות דרך ההפלטה והלפ-טופ.
במישור העסקי, התמורה הישירה והכנסתו הפנוייה של התקליטן במציאות לא ממש מלבלבת. מעטים הם התקליטנים שיכולים להגיד על עצמם כמי שמתפרנסים בכבוד מהעבודה הזו. בעבר, האיגוד ערך סקר ההכנסה הפנוייה בקרב תקליטנים רבים ותוצאות לא היו לפרסום.. למה אתם שואלים ? כי במקצוע הזה קיימת תכונה מאוד נפוצה ואפילו אסתכן בלומר שתכונה זו מוטמעת ב- DNA של התקליטן והיא " הילת הזוהר" ( בשכונה כינינו אותה " דאווין" ) כשכולם משדרים עסקים כרגיל כשבפועל זה לא ממש.  לסיום, שמרו על עצמכם, עשו חישוב מושכל אם אתם באמת רוצים להיכנס לעולם הזה חוץ מלגעת ב"הילת הזוהר" שלרוב לא מגיעה אלינו. דבר אחד בטוח שאיש לא ישלם לכם על דבר אחד . שחיקה.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest
Share on whatsapp
WhatsApp