עבודת התקליטן מסוכנת. נקודה. לא זו בלבד שמוטלת על כתפיו, כל כובד האחריות להצלחת האירוע, הוא תמיד חייב להיות במיטבו, חד וערני למתרחש באירוע ובסביבתו. לרוב, באירועים משפחתיים ואו בכלל, הציבור נוהג לשתות אלכוהול ולעתים קצת יותר מידי. אנשים שתויים הם אנשים לא צפויים.
רבים הם המקרים בהם אירעו אירועי אלימות קשים באירוע משפחתי והיו מקרים אף שהסתיימו ברצח. הקלות העומדת לידי האורחים לכלות את זעמם על התקליטן, רק משום שהוא לא ממש נענה לדרישות ( לרוב דרישות מטרידות בעיתוי גרוע ) לשירים שלא נמצאים בתכנית הנגינה ודרישות הלקוח, היא קלות בלתי נתפסת ולא נגיד לא מקובלת.
לא תמיד בעל השמחה פורש את חסותו והגנתו על התקליטן, אם חלילה ומתפתחת תגרה אלימה ( וזה קרה לא מזמן באחד האולמות במתחם בילו ). אפשר למלא כאן מאות שורות של סיפורים שימחישו, עד כמה עמדתו של הדי ג'יי, היא עמדה שמושכת אש לפעמים שכל פשעם הוא לרצות את הלקוח שלו ולעשות שמח.
כל פעם מחדש התקשורת מזדעזעת והציבור נאלם מול האלימות החייתית שמגלה הציבור באירועים משפחתיים. נכון, הם רק בשולי החברה אבל כשזה קורה הם הופכים למרכז החברה. בשנים האחרונות היינו עדים ליותר ממקרה אחד בו נרצח תקליטן כזה או אחר, בארץ או בחו"ל ונסיבות המקרים לא מפחיתים את חומרת המעשים.
כל מי שחושב שהתקליטן בא, לוחץ פליי, לוקח כסף והולך הביתה ? טועה. המציאות רחוקה מהמקום הזה. זו עבודה עם אחריות אדירה. תחשבו רגע אם קורה משהו לתקליטן באמצע האירוע..? איזו מהלומה קשה תיהיה למזמינים, קהל, המנות באולם. בקיצור לא נעים. לרוב האירועים נגמרים בשלום ובהמון פרגון ואהבה גדולה המופנית לעבר התקליטן. אבל, בשולי שולי החברה והשמחות, כפי שצוין מעלה, יש עדיין ציבור שמרשה לעצמו לחולל מהומות על כלום.
הבלוג הזה נכתב כמה ימים אחרי שאדם ירה באדם אחר בגלל חנייה בקניון ואב ובנו, שהיו בעלי השמחה בחתונת הבת, נשפטו לתקופות ארוכות בשל רצח שאירע מחוץ לאולם.. מה קורה לנו אנשים.. ? הדוגמאות שהעלינו מזעזעות, והכי מפחיד הוא, שאנחנו כחברה, לא לומדים לקח ממקרים שמתרחשים לנו מול העיניים. אנחנו חייבים להיות יותר קשובים ויותר שפויים גם כשנראה שהעולם מסתובב הפוך. יש להתרחק מתגרות כמו מאש ולדעת איך למנוע ולהימנע מהן כי- המרחק בחיינו, ממצב שפוי למטורף, הוא כחוט השערה.
אנחנו משוכנעים שיש למאות תקליטנים סיפורים מסמרי שיער אבל זכרו, כל שאנחנו רוצים הוא לעשות שמח ולחזור הביתה בשלום לילדים ( למי שיש) וליקירנו שמחכים.
הערה: אם יש לכם סיפור בנושא ביטחון אישי, מהומות, תגרות, אלימות כללית, שאותו רציתם לשתף את הגולשים נשמח מאוד לפרסם אותו כאן בבלוג. כמובן שלא נציין פרטים מזהים ולא שמות מזוהים והכל יישאר בגדר סיפור שיעביר לנו מסר.