איגוד תקליטני ישראל נוסד בשנת 1990 כשבמרכז הסיבות להקמתו הייתה הפנייה לתקליטנים מטעם תאגיד מסוים לזכויות יוצרים אשר ראה בתקליטנים מקור נוסף למקסם הכנסותיו. כשהאיום היה ממשי התארגנה קבוצת מייסדים, שכללה את בכירי התקליטנים בישראל, וייסדה את הכנס הראשון שאליו הוזמנו תקליטנים מכל קצוות הארץ.
איגוד התקליטנים הפך למקור היחידי שאליו יכולים תקליטנים לפנות בכל בעיה במישור העסקי והמשפטי. הנציגות היחידה לענף שלם הייתה איגוד התקליטנים. ייעצנו בנושאים ענפיים ועסקיים, ייעצנו בנושאי המעמד המשפטי של התקליטן בהתקשרותו מול הלקוח, בעלי האולמות ועוד. בנוסף דאגנו להרחיב את דעת התקליטנים בנושאי זכויות יוצרים והגבלים עסקיים, מניעת רעש באולמות, שיווק, העידן הדיגיטלי ועוד- במעמד אספות מליאה שנערכו מעת לעת. זאת ועוד, האיגוד העניק מאז ועד היום, באמצעות יועץ משפטי, ייעוץ משפטי חינם לחברי העמותה. בתוך כך דאגה הנהלת האיגוד לרכוש פוליסה ארגונית קולקטיבית אשר תכסה את עמיתה בכל הנוגע לחבות צד ג' ואחריות מקצועית- כל זאת נכלל בתוך דמי החבר החודשיים.
בין כל הפעילויות הרבות, האיגוד השתתף במפגשים ודיונים רבים בוועדות הכנסת השונות והוזמן לדיוני וועדות לכשהנושאים נסובו סביב נקודות העניין שבם עסקו התקליטנים בניהם : הוועדה לשלום הילד,- שדנה בנושא קביעת תקנים לקרני לייזר במועדונים בהם מרבים בני הנוער לבלות, וועדת חוקה ומשפט – לאורך כל הדיונים בחוק זכויות יוצרים החדש 2007, תת וועדת הכספים – בדיונים שיזמה התאחדות האולמות בנושאים שונים, וועדת הפנים – כחלק מרכזי בדיוני הוועדה בניסוח חוק למניעת רעש באולמות. כמו כן, האיגוד יעץ לוועדה המקצועית שתקנה את תקנות למניעת רעש באולמות.
איגוד התקליטנים ריכז ומרכז סדרה ארוכה של מאבקים בהם לקח חלק במסגרת השמירה על מעמדו של התקליטן. עוד משחר היווסדו ריכז איגוד התקליטים, כשהוא ממלא תפקיד המייצג את כלל הענף, את המאבק סביב מערכות ההגברה, שאולמות וגנים החלו להתקין בחצרם, דבר ששינה היסטורית את פני הענף כולו.
